כלי החרס המקורי להכנת היין בגאורגיה [קווברי] דומה מאוד לכלי ניאוליתי, מה שמאשרר את העובדה שלתרבות היין באזור קווקז שורשים היסטוריים עמוקים ומדגיש את המשכיותה.

על פי נתונים ארכיאולוגיים מתקופה זו ניתן לראות את יחסם של הגאורגים לגפן וליין ולקבל לא אפיזודה אחת אלא את התמונה השלמה לייצור היין בימי קדם באזור זה.

 

במחקרים של מונומנטים מהתקופה הנאוליתית [6000 שנים לפני הספירה] שבוצעו על ידי משלחות מטעם המוזיאון הלאומי של גאורגיה על שם ג’נאשיה החל משנות ה-60 של המאה העשרים בשטחה של גאורגיה התגלו כלי יין עתיקים, מה שגורם לקהילה המדעית לסבור שבעצם גאורגיה היא מולדת היין.

 

בשנת 1999 נפתחה בלונדון עיר יין "וינופוליס" , שם נוצרה ביוזמת ובתמיכת שגרירות גאורגית פינת גאורגיה, אשר כונתה "גאורגיה-מולדת היין".

ההנחה שגאורגיה היא מקום הולדתו של היין נעשתה על ידי יו ג'ונסון, סופר מוכר בספרות הבינלאומית, בספרו "ההיסטוריה של היין" שיצא לאור ב-1989 .

מאוחר יותר, אותה הנחה הונחה על ידי חוקר ידוע של תולדות היין, פרופסור פטריק מקגוברן מאוניברסיטת פנסילבניה שביקר בגאורגיה בשנת 1998.

בשנת 2003 פרסם את הספר "יין עתיק" שבו מוזכר הקווקז כמקום הולדתו לכאורה של היין.

הנחות אלה התבססו  בעיקר על מחקר של זרעי ענבים שנמצאו במהלך החפירות הארכיאולוגיות הנ"ל , אם כי, למרבה הצער, הם לא הוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית באותה תקופה, כיוון שתיארוך מוחלט לא היה אפשרי.

בשנת 2008 פרופסור פטריק מקגוברן ביקר שוב בגאורגיה ונתן הרצאה בנושאי מחקר כימי של יין עתיק.

סימפוזיון שהוקדש לחקר "קווברי" ויין. עם זאת לכל זה היה אופי מקוטע ורק משנת 2014 , ביוזמת עמותת "יין גאורגי" ובתמיכת ממשלת גאורגיה, יזמה סוכנות היין הלאומית בראשותו של לוון דויטשווילי את הפרויקט הרב-תחומי הבינלאומי "מחקר של תרבות הגפן והיין הגאורגית".

יחד עם חוקרים גאורגים השתתפו בו מדענים מאוניברסיטאות של פנסילבניה, מונפליה, מילאנו, קופנהגן, טורונטו, מכון וייצמן למדע הישראלי והמכון הלאומי למחקר חקלאי של מונפוליה [INRA].

 

 במסגרת הפרויקט, כתוצאה ממחקרים ביו-מולקולריים שבוצעו בהנהגתו של פרופסור פטריק מקגוברן מאוניברסיטת פנסילבניה נמצאו חומצות אורגניות [חומצה טרטרית, חומצה מאלית, חומצה סוקסינית וחומצת לימון] המהווות סמן של גפן מסוג VITIS VINIFERA.

במחקרים הפלאובוטניים שנערכו  על ידי המוזיאון הלאומי של גאורגיה, אליסו קוואדזה וננה רוסשווילי גילו כי תרבות הגפנים הייתה נפוצה באזור זה במהלך התקופה הנאוליתית המוקדמת.

החוקרים של אוניברסיטת מילאנו בהנהגתו של אוסבלדו פאילה שיחזרו את התנאים הסביבתיים של האלף ה-6 לפני הספירה ואישרו כי היו תנאים ב"KARTLI" [אזור בגאורגיה] לפני 8000 שנים שהתאימו לגידול ענבים.

מחקר מעבדתי שערכה אליזבת בוארטו במכון וויצמן בישראל לפי שיטת C14  אישר שדוגמאות אלה הן משנים 5800-6000 לפני הספירה והן עתיקות ב-600 שנים מעקבות היינות העתיקים ביותר הידועים מהרי זגרוס [אירן].

בנובמבר השנה פרסם כתב העת המדעי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב PNAS מאמר בשם "יין נאוליתי קדום מדרום קווקז", המתאר את המחקר שנערך ואת תוצאותיו ומאשר כי שבטים שחיו בקווקז 5800-6000 שנים לפני הספירה, כלומר לפני כ 8000 שנה, שתו יין.

קדמה לכתבה תערוכה המתארת את ההיסטוריה לפני כ- 8000 שנה של היין הגאורגי בעיר בורדו בצרפת, שבה "עיר היין"(LA CITE DU WINE) אירחה תערוכות ארכיאולוגיות ואתנוגרפיות, עותקים של חפצים ותצלומים שנשמרו באזור אוספי המוזיאון הלאומי של גאורגיה, וגאורגיה הציגה את עצמה כ"כרם המוזמן" הראשון.

"כרם המוזמן" הוא חלק מסדרת התערוכות, שאורגנו על ידי המרכז החדש לתרבות ותרבות היין, הלא הוא "עיר היין" בבורדו. קונספט התערוכה נועד להציג חפצים הקשורים לתרבות היין במובן כרונולוגי רחב.

 

החברה המדעית העכשווית  מכירה בגאורגיה כ"מולדת היין" בצורה משכנעת יותר ויותר. מעיד על כך, מצד אחד, חומר ארכיאולוגי עתיק הקשור לתרבות הגפנים ויין, ומצד שני נתונים ארכיאובוטניים .

הקהילה המדעית העולמית מסכימה שהעקבות העתיקים ביותר של ייצור יין התגלו בשטחה של גאורגיה. משם היא התפשטה ברחבי העולם והייתה לה השפעה רבה על היווצרות החקלאות, תרבות העממית, הביולוגיה, הרפואה ובאופן גורף על התפתחות הציוויליזציות.